זהו ספר הילדים הראשון אותו כתבה שיר לוי שביט. בעבודתה עם ילדי הקיבוצים בארץ פגשה את תמימותם של הילדים אשר אפשרה להם למצוא בסביבתם הטבעית והיומיומית את החברים האמיתיים והקרובים לליבם. במילים פשוטות ובסגנון המדבר אל לב הילד, מצליחה שיר לגרום לילד השומע את המילים או קורא אותן, למצוא את עצמו, כאילו היו מילותיו הוא. ארנון אבני מקיבוץ נירים אייר את המילים והוסיף צורה וצבע למשמעותן. התוצאה היא ספר שילדים אוהבים לחזור אליו שוב ושוב כשהם יודעים בעל פה את המילים.