ישראל לוי (אצו)
כולנו כותבים, שירים, תובנות, סיפורים. המגרות של כולנו מלאות במילים שלעולם לא יראו אור שמש. גם אני, ישראל לוי היזם של אתר אצו ספרי מקור כתבתי למגרה. והמגרה הפכה שתי מגרות ואז קבצים על הדסקטופ. מילים ליוו את כל חיי. אולם הטריגר להקמת האתר החל החל בכתיבת סיפור. סיפור עלילתי שהלך ונרקם והפך להיות ספר.התחלתי ליצור קשר עם הוצאות ספרים "תודה אך איננו מוצאים ראוי להוצאה לאור", "תודה אך סגנון הכתיבה והסיפור דומים מדי לכתיבתי", ובקיצור התשובות השליליות היו מהירות ובכמה מקרים אפילו לא טרחו לענות. אך היו כאלה שענו "שמחנו לקרוא את ספרך, עלות עריכה, הגהה, עימוד גרפי והדפסת 1000 כותרים הינה "כך וכך" עשרות אלפי שקלים. ללא כל התחייבות למכור את הספר !! ושוב בחלק מהמקרים היה רמז להבטחה שהספרים יוצאו למכירה ואז בא מחיר הספר, עלות העמלות שבדרך ומה שנותר לי, לסופר שהרה וילד את הספר, נותרים מספר שקלים בודד. מאד מאד בודד. גזל לאור יום.
המילכוד
בתום החוויה המתקנת הבנתי, אני אוציא לאור את הספר, לבד, בהוצאה עצמית, הרקע שלי כארט דיירקטור, כמנהל קריאייטיב, כקופירייטר ונסיון של עשרות שנים המקצועי בהפקת הדפסות, יעמדו לי לעזר בעריכה הלשונית, העיצוב וההדפסה. החלטתי להדפיס כמות קטנה בהדפסה דיגיטלית, 200 כותרים.עתה החל שלב המכירה, קיומו של הספר עבר מפה לאוזן, חברים קנו, או קיבלו מתנה, והמכירה נעה בעצלתיים. אז קיבלתי מחמאות על הספר. אהבו. חלק גדול הבטיח לקנות אבל לא אבל, בביתי נותרו ערימות של ספרים. המילכוד "הטכני" לא עצר בעדי מלכתוב ספרים נוספים אך תמיד הגעתי לאותו מילכוד.
ההארה
היותי בעל משרד פרסום ומנהל קריאייטיב, הנגישו אותי לתחום אתרי האינטרנט, העיצוב ההקמה והקידום שלהם. הקמתי עשרות אתרים ללקוחותי. ואז הבנתי, אם אין אני לי, מי לי? במקביל להמשך הכתיבה שלי החלטתי להקים אתר (שאתם נמצאים בו עכשיו) ואנגיש את הספרים שלי לאלה (שעדיין) קוראים וקוראות.אני מוציא את הספרים בהוצאה עצמית. עובד עם עורכים ספרותיים ועורכי לשון, מגיהים, מעצבים (טוב, אני מעצב בעצמי) ובתי דפוס. אני מפרסם את הספרים ברשתות החברתיות, מעביר הרצאות על הספרים, או על אחד מהם.
